סרטים עלילתיים שנראים כמו סט אמיתי: שחקנים, לוקיישנים היסטוריים, תנועת מצלמה וגריידינג קולנועי. הכול נבנה ב-AI, בפיקוח עין של במאי, בלי צוות צילום ובלי יום הפקה אחד.
שש דקות של דוקודרמה היסטורית על האישה שהצילה אלפי יהודים במאה ה-16, בלי פריים מצולם אחד.
אני רוצה לשמוע עודקיבלנו הזמנה להחיות את סיפורה של דונה גרציה נשיא (1510–1569), האישה שהפכה אימפריית סחר למערכת הצלה ליהודי אירופה. הבעיה: לא שרד ממנה שום תיעוד חזותי, חוץ ממטבע אחד שנושא את שמה. הז'אנר: דוקודרמה. הקריינות היא עמוד השדרה, ועל המסך סצנות משוחקות שבהן רואים אותה פועלת, ולא תמונות סטילס מונפשות. כך בנינו את זה:
כל טענה בסרט עברה מסמך אימות מול המקורות ההיסטוריים. טענות מוכרות שלא עמדו בו נפסלו ולא נכנסו לסרט, גם כשהן כבר היו בתסריט.
בנינו מפה אינטראקטיבית של מסלול חייה: מליסבון, דרך אנטוורפן, ונציה וקושטא ועד טבריה. כך כל סצנה יושבת במקום ובזמן הנכונים. היא מוצגת כאן למטה.
את דמותה בנינו מהמטבע היחיד שנותר ממנה. התלבושות, התסרוקות וחלק מהלוקיישנים שוחזרו מתמונות ותחריטים אמיתיים מהתקופה, בהשראת סרטי תקופה.
לכל דמות נבנה גיליון זהות ויזואלי שנועל פנים, מבנה גוף ותלבושת, כדי שהיא תישאר אותה דמות בדיוק בכל שוט, לאורך כל הסרט.
ואז אחד־אחד, בלי פייפליין אוטומטי: פרומפט, תאורה, קומפוזיציה, גריידינג ואנימציה. הקריינות הוקלטה בקול AI, וכל תזמון בעריכה נגזר מההקלטה עצמה ולא מהערכה. ואז סאונד ומוזיקה. התוצאה: דוקודרמה של כשש דקות.
המפה נבנתה ככלי הפקה: היא זו שקבעה איפה ומתי כל סצנה מתרחשת. גבולות אמיתיים של אירופה במאה ה-16, שש תחנות שנפתחות לדוסייה וציר זמן. הקווים מפרידים בין המקומות שבהם היא באמת הייתה לבין המקומות שאליהם הגיע הכוח שלה בלעדיה. אפשר לגרור, לזום ולהיכנס לכל תחנה.